כְּלָלֵי הִתְנַהֲגוּת

כללים בסיסיים של נימוס והתנהגות

כללים בסיסיים של נימוס והתנהגות
תוֹכֶן
  1. הצורות העיקריות של התנהגות חילונית
  2. איך להתנהג?
  3. כללים לתקשורת עם זרים ואנשים לא מוכרים
  4. התנהלות שולחן

במהלך החיים, אדם מבין את כללי התקשורת בחברה. בצורה פורמלית, הם מתבטאים על ידי כללי הנימוס. התנהגות מנומסת מעוררת אנשים לתקשר ולתקשר; זה כמו מים שממריצים צמח לגדול. כבוד למרחב האישי של אדם אחר תמיד היה מוערך מאוד בחברות מפותחות מאוד. כללי נימוס ונימוס: אנו מבינים את נבכי התקשורת.

הצורות העיקריות של התנהגות חילונית

ישנן שלוש צורות עיקריות בתקשורת של אנשים: רשמית, לא רשמית, לא אישית. בואו ניקח בחשבון את ההיבטים העיקריים.

רשמי

מין זה מאופיין בטקט מוגבר. כל ערעור מכיל "אתה", "אתה", "אתה". פעולות חיוביות מלוות בהכרת תודה, למשל, "תודה", "נחמד מאוד", "אני אסיר תודה לך", "אתה כל כך אדיב", עליהן נהוג לענות בהערות "אין על זה כלום". ", "שמח שאהבת", "אכול על בריאות "(אם טופלת באוכל). בנוסף לפניית "אתה" באתיקה עסקית ארגונית, ניתן להדגיש תפקיד, דרגה, הישגים.

בִּלתִי רִשׁמִי

טופס זה משמש בעת תקשורת עם אנשים ידועים וקרובים. הוא מאופיין בסט מינימלי של מוסכמות קפדניות. הכתובת מלווה בכינוי האישי "אתה", "אתה", "איתך". התשובות פשוטות יותר: "תודה", "תהיה בריא", "כתובת".

לֹא אִישִׁי

מין זה מאופיין בהיעדר כינוי אישי. נראה שהמילים מופנות לאוויר או בבת אחת, למשל, "אל תגיד לי מה השעה? "," ספר לי איך להגיע לכיכר."

הנורמות הייעודיות של המעבר בתקשורת מהכתובת "אתה" ל"אתה" אינן קיימות, זה קורה לעתים קרובות במהלך תקשורת קרובה ארוכת טווח.אנשים בעלי השכלה גרועה נבדלים על ידי פנייתם ​​ל"אתה" לכולם ללא יוצא מן הכלל. בכל אינטראקציה בין אנשים (למעט חריגים נדירים), אחד הצדדים הוא היוזם. הראשון, במפגש, בתנאי של נראות הדדית, מראה סימני נימוס:

  1. גבר לאישה;
  2. כפוף לממונה;
  3. זוטר בכיר;
  4. נכנסים לנוכחים;
  5. מתאים לעמידה.

איך להתנהג?

כדי להיות אדם מנומס באמת, כדאי לשקול מספר כללי התנהגות בסיסיים בחברה:

  • פנייה לאדם אחר לא צריכה להיות גסה, תוקפנית, רועשת.
  • תנועותיו של אדם צריכות להיות מדודות ורגעות ללא פניות חדות וטלטולים.
  • המראה חייב להיות מסודר: חשוב להקפיד על כללי ההיגיינה (זה לא מקובל שהגוף יוציא ריחות לא נעימים);
  • בתקשורת רצוי להשתמש במילים "בבקשה", "תודה", "כל הכבוד" וכדומה, לא ניתן להשתמש בביטויים פוגעניים.
  • אתה לא יכול לצחוק בקול, לחייך, לעבור ליד זרים.
  • אתה לא יכול לגרד, לאסוף את השיניים, האף, האוזניים.
  • כאשר מפהקים, אל תפתחו את הפה לרווחה: עדיף לכסות אותו ביד, אותו כלל חל על התעטשות.

אין זה מקובל להפר את הזכויות והנוחות של אחרים, למעט נסיבות כוח עליון. רק במקרה זה אתה יכול לעזוב את בן שיחו ולצאת לעסקים דחופים. אם העניין יכול לחכות, זה לא מנומס לעזוב את בן השיח באמצע המשפט. התנהגות לא צריכה להיות מתריסה ומרחיבה, במיוחד במקומות צפופים. אם אתה צריך לפנות למישהו, אתה צריך לגשת לאדם זה ולשאול בשלווה, ולא לצעוק, להפריע ולעצבן אחרים.

החלל בכל מקום ציבורי צריך להיות מופץ באופן שווה בין כל הנוכחים. אם זה ספסל, צריך לשבת במקום אחד, ולא להתפרק על חצי מהספסל. אם זה מקום צפוף, אל תעשה:

  • לפרוש את המרפקים;
  • למתוח את הידיים;
  • לעשות פניות חדות.

בהובלה מסירים תיקים, תיקי גב מהכתפיים ומוחזקים ביד. מומלץ לספק פינת ישיבה:

  • אנשים בעלי מוגבלויות;
  • אנשים עם פציעות של מערכת השרירים והשלד;
  • לזקנים;
  • נשים בהריון;
  • ילדים קטנים;
  • נשים (הפריט רלוונטי לגברים).

מגע פיזי עם אדם אחר אפשרי רק באישורו. לא מומלץ לגעת בזרים, נגיעה בהיכרות אפשרית רק אם ישנה התנהגות חביבה במסגרת טקסים יומיומיים כמו לחיצת יד, טפיחה על הכתף וחיבוקים ידידותיים. בעת אינטראקציה עם אדם אחר, חשבו על העובדה שיש לו תוכניות משלו, צרכים ורצונות, אל תעכבו מישהו אם אתם יכולים לראות שהוא רוצה לעזוב.

כללים לתקשורת עם זרים ואנשים לא מוכרים

לתקשורת עם אנשים לא מוכרים ולא מוכרים יש מאפיינים משלה:

  • כאשר אתה נפגש לראשונה, הסתכל על האדם האחר, אך לא לעתים קרובות מדי.
  • חייך בעת תקשורת.
  • חשוב להשתמש בכינוי האישי "אתה". זה מראה כבוד ומהווה בסיס לשיחה נוספת.
  • בהיכרות עם הראשון, הבכור לוקח את היוזמה אל הצעיר, הגבר אל האישה, הבוס אל הכפוף.
  • אפשר לעבור ל"אתה" רק לפי בקשת הבכיר (הבוס), בעוד מי שההיררכיה שלו נמוכה יותר יכול להרשות לעצמו לקרוא לעצמו "אתה".
  • ההתחלה והסיום של דיאלוג מלווים לרוב במחווה: כף יד מורמת, הנהון, הטיית ראש.
  • אתה צריך ללחוץ ידיים לא חזק במיוחד, אבל לא ללא רוח חיים (לא יותר מ-1-2 שניות).
  • כשנכנסים לחדר שבו, בנוסף לאנשים מוכרים, יש זרים, אתה צריך להגיד שלום לכולם, להגיד לזרים את שמך.
  • בכניסה מורידים את כיסוי הראש, לפני שהם לוחצים ידיים - כפפות.

אם אתה זקוק לעזרה כלשהי מאדם זר, עליך לומר שלום בנימוס ולשאול אם הוא יכול להקדיש חלק מזמנו לעזרה. לאחר קבלת תשובה חיובית ניתן לציין את הבקשה.אם הבקשה מורכבת ממשהו חולף, למשל, קביעת השעה או המיקום, לאחר הברכה, אתה יכול מיד לשאול את השאלה.

אם אדם פונה אליכם, ואתם לא זוכרים אם אתם מכירים אותו או לא, כדאי שתשאלו שאלה שמתחילה בהתנצלות (למשל, "אני מצטער, אנחנו מכירים?").

התנהלות שולחן

סביבה נוחה חשובה במיוחד כאשר אוכלים. יש כמה כללים בסיסיים שצריך לפעול לפיהם. יש ליישר את התנוחה:

  • אתה לא יכול להישען על היושבים לידך, גם אם אתה יושב כתף אל כתף;
  • זה לא מקובל למתוח את הרגליים, הן צריכות להיות כפופות ולהיות לפני הרגליים הקדמיות של הכיסא במרחק קצר.

בנוסף, אתה לא יכול לאכול עם מרפקים נפרדים ולשים אותם על השולחן. שמור את המרפקים שלך קרוב לצלעות שלך. זה לא מקובל למתוח את הידיים מעל השולחן, אלא מתוך כוונה להכניס אוכל מאיזה מנה לצלחת שלך. בביקור עדיף לא ליזום שיחה ליד השולחן, כדאי להשאיר זאת לשיקול דעתם של בעלי הבית.

אם זה מקום ציבורי, הכלל הישן "כשאני אוכל אני חירש ואילם" לא יגרום לך להיראות רע.

בשום מקרה אסור לדבר עם אוכל בפה. בעת לעיסת מזון, נסה לשמור על הפה סגור: זה מבטיח שאין קולות חבטות. כשמשתמשים בסכו"ם, עשו זאת בזהירות, מבלי ליצור צלילי הקשה, חריקות ומגרדות. זה אסור:

  • דפיקה על השולחן;
  • לקחת אוכל מהצלחת של מישהו אחר;
  • להתמכר;
  • לזרוק חפצים;
  • לָשִׁיר;
  • לדבר בטלפון סלולרי;
  • ליישם קוסמטיקה.

חריג הוא תרופות שנקבעו עם הארוחות. הגבר צריך לעזור לאישה היושבת לימינו (לדוגמה, לפי בקשה, להגיש מנות שונות או למזוג משקאות). ההתנהגות צריכה להיות מתונה, רגועה ובונה כלפי אחרים. זכור: שום דבר לא מוערך כמו אדיבות... כולם צריכים נימוסים והגינות. בפרקטיקה הבינלאומית אסורה התנהגות בלתי מוסרית ובלתי מנומסת.

תוכלו ללמוד עוד על הכללים הבסיסיים של נימוס ואדיבות בסרטון הבא.

אין תגובה

אופנה

היופי

בַּיִת