תשומת הלב

איך לטפח מיינדפולנס?

איך לטפח מיינדפולנס?
תוֹכֶן
  1. למה זה נחוץ?
  2. שלבים של דינמיקת מיינדפולנס
  3. איך להגביר תשומת לב?
  4. תרגילים וטכניקות אפקטיביות
  5. באיזו תדירות כדאי להתאמן?

לאנשים קשובים יש סיכוי גבוה יותר לחיים מוצלחים. נשאלת השאלה: "למה?" כי אדם לא מתבונן מפספס הרבה. לעתים קרובות, הוא לא שם לב לדברים קטנים חשובים והכרחיים שלפעמים מרכיבים את חיינו. אין שום דבר מפתיע. מי שרגיש לסביבתו תמיד יודע ויודע יותר. המשמעות היא שאדם כזה לא יתבלבל במצב קשה ויוכל לצאת ממנו בכבוד.

למה זה נחוץ?

המילה קשובה באה מתשומת לב. הצורה האחרונה של המילה בכללותה פירושה תפיסה סלקטיבית של אובייקט זה או אחר, לכל מידע. להיות קשוב זה להאט את הפעילות שלך ולהתחיל לקלוט מידע לאט. מונח זה מנוגד למילים חיפזון או ריבוי משימות. אם אדם בוחן בקפידה בעיה כלשהי, הוא נהיה איטי, שכן התודעה שלו מתמקדת רק בבעיה זו.

כדי להפוך לאדם ממוקד שיכול להביע מיקוד בעבודה או להיות מסוגל לבטא את עצמו בפעילויות למידה, אתה צריך לפתח את המיינדפולנס שלך.

בנוסף, גורם זה יעזור:

  • אין להסיח את דעתו על ידי זוטות;
  • שימו לב לאפשרות הטובה ביותר אם אתם צריכים לעשות בחירה כלשהי;
  • ללמוד מידע רב ככל האפשר;
  • להשתמש במידע הדרוש כשצריך לשכפל אותו בזיכרון;
  • הישאר רגוע אם מגיע מצב מלחיץ;
  • להפסיק להתעצבן על משהו מיותר ומיותר;
  • לשמוע או לראות מה שאחרים לא ישמעו או יראו;
  • להיות סבלני;
  • ללמוד לשים לב לאנשים מסביב;
  • ללמוד לתקשר בצורה הנכונה עם אנשים;
  • להרגיש את החשיבות שלך;
  • להיות נחוץ ומאושר.

שימו לב: אדם קשוב בדרך כלל יודע יותר מאחרים. הוא אדם חושב, שכן הפעילות הנפשית שלו מנתחת כל הזמן מידע זה או אחר. לכן, אנשים תמיד פונים לאדם כזה לעזרה ומקבלים אותה. וזה אומר שאדם זה מרגיש את העצמאות והמשמעות שלו.

שלבים של דינמיקת מיינדפולנס

בפסיכולוגיה מקובל כי כל התהליכים המתרחשים במוח האנושי הם בעלי חשיבות נמוכה וגבוהה. גם לתשומת לב יש רמות משלה. הרמה הנמוכה ביותר היא קשב בלתי רצוני (ישיר), והרמה הגבוהה ביותר היא ריכוז רצוני. הפסיכולוג הסובייטי L. S. Vygotsky האמין שהתפתחות הריכוז קשורה ישירות להתפתחות פעילות התנהגותית. תשומת הלב מתפתחת לפי הסכמה הבאה: ממיידית לרצינית יותר, כלומר ישנה פעילות מעבר מתשומת לב לא רצונית להתנדבות.

יחד עם זאת, תשומת הלב מתפתחת בכיוונים שונים בצורה שונה. הכל תלוי בפעילות הנבחרת (לימוד, כישורים מקצועיים וכו'). מאותה אמירה נוכל להסיק: תשומת לב יכולה להתפתח באופן טבעי.

אדם צריך גם לחנך את תשומת הלב שלו במודע. לשם כך, הוא יכול להכניס לחייו פעילויות כאלה שיעזרו לו לשפר ולפתח את רמתו האינטלקטואלית.

יש התפתחות ישירה וכפויה של קשב. לשני הגורמים הללו יש גם תכונות משותפות וגם נפרדות. בשאלה זו, הכל מוסבר בפשטות. תשומת לב טבעית מתפתחת ככל שהמוח האנושי מתפתח. יש הצטברות הדרגתית של ניסיון, ידע ומיומנויות. סוג זה של פעילות אינטלקטואלית הוא תהליך ארוך מאוד, ולכן הוא נחשב לבר-קיימא ביותר. כאשר הקשב מתפתח בצורה לא טבעית (מואצת), אז תהליך כזה הוא פחות יציב, שכן יישומו מצריך איחוד הידע שנצבר. פעילות מואצת לפיתוח הקשב מתבצעת באמצעות תרגילים שונים.

לתהליך הפיתוח המוטל של האינטליגנציה, אדם צריך פחות זמן. עם זאת, כל התרגילים והשיעורים המיוחדים חייבים להיות נתמכים בניסיון חיים. כאשר שני הגורמים הללו יתחילו לעבוד יחד, אז תרגיל פיתוח הקשב יהיה תרגיל מוצלח. יש לזכור שתהליך פיתוח הקשב, כולל אצל ילד קטן, יהיה בלתי אפשרי לביצוע ללא כישורי דיבור, ללא חיקוי התנהגות של אנשים אחרים וללא יכולות שכליות טובות.

שימו לב: מומחים החלו ללמוד את תהליך פיתוח הקשב יחסית לאחרונה. בעבר, מדענים רבים היו משוכנעים שלא כדאי לפתח תשומת לב אצל ילדים. רק במאה ה-20 התקבלו ההתפתחויות הראשונות על התפתחות תשומת הלב אצל ילדים ומבוגרים. תרומה רבה לפיתוח התהליך הנ"ל נתנה על ידי הפסיכולוג המפורסם ל' ויגוצקי, אשר לאחר שפיתח אסטרטגיה לפיתוח תיאוריה כללית של תהליכים קוגניטיביים אנושיים, החל לחקור את הבעיה הנ"ל.

התברר שתהליך פיתוח קשב וולונטרי אצל ילדים מתחיל להסתדר רק כשהילד מתחיל לעסוק בפעילויות קוגניטיביות וחינוכיות. תהליך זה מתפתח במיוחד כאשר הילד הולך לבית הספר ומתחיל שיעורים במקצועות שונים.

בגיל בית הספר נוצרת אצל ילדים ההתמדה והיכולת לשלוט בפעילותם.

עד גיל 10, תהליך הריכוז נגרם על ידי גירויים ניטרליים מבחינה רגשית, והוא מקבל איכות טובה יותר. ובגיל 12-14 מתחילה אצל ילדים תקופת מעבר (מבנה מחדש של הגוף), מה שמפחית את מאפייני הקשב.בשל תקופת המעבר, הילד מתעייף במהירות במהלך פעילות אינטלקטואלית. כל זה נובע מירידה בשליטה בקליפת המוח. בסוף גיל ההתבגרות המצב משתפר. ל.ס. ויגוצקי קבע את הזמן שבו מתרחשים שלבים מסוימים של תיקון הקשב:

  • השלב הראשון הוא השליטה על תודעת הילד על ידי מבוגרים;
  • השלב השני הוא גיבוש הילד כסובייקט, כעת הוא יכול למשוך את תשומת לב המבוגרים לצרכיו;
  • השלב ה-3 מרמז על שיטות השליטה על תודעתו והתנהגותו, אותן אימץ הילד ממבוגרים;
  • שלב 4 כולל שליטה בילד עם תשומת הלב שלו.

כאשר אדם משתלט על כל האמצעים הפנימיים המאפשרים לו לשלוט בקשב, אז מתחילה הבגרות.

איך להגביר תשומת לב?

ידוע שאדם מאופיין בשני סוגי קשב עיקריים – זוהי קשב בלתי רצוני ורצוני. אם התוצאות של הסוג הראשון של תשומת לב ניתנות מלידה, אז אנחנו צריכים לפתח באופן אינטנסיבי את השני. הבה נשקול את הנושא הזה בפירוט.

שרירותי

עלייתו קשורה ישירות להבנה שאדם חייב ללמוד ולעבוד. כדי לעשות זאת, הוא צריך לכלול סוג מסוים של הפעילות הנפשית שלו. לדוגמה, כאשר תלמידים צעירים הופכים לחברים בצוות, הם תמיד מנסים להגיע להצלחה ובכך להתבלט מול חבריהם. פעולות כאלה מכוונות לפיתוח מהיר של מיינדפולנס. יש לזכור שתשומת לב מרצון היא מודעת. יתרה מכך, כל השיטות החינוכיות מכוונות רק לפיתוחה ולפיתוח האינטליגנציה.

חשוב מאוד שהילד יהיה מודע לתהליך זה ויבין שלמידה היא העבודה הנחוצה לפיתוח כל אישיות. לכן, הוא צריך לתת לילד את ההזדמנות להבין את המטרה הסופית של החינוך שלו, כך שהוא יכול לדמיין באופן אישי את התוצאות העתידיות של עבודתו שלו.

לכן, כאשר לומד, לילד צריך להיות עניין מסוים, וכדי שהוא לא ייעלם, הוא צריך לדעת על היתרונות של התוצאה הסופית. כך למשל, על סטודנט להבין שלימודיו המוצלחים בבית הספר יתרמו לקבלה לאוניברסיטה יוקרתית, ולאחר מכן יוכל לקבל עבודה בשכר גבוה.

זכרו, על מנת לפתח תשומת לב וולונטרית, מבוגרים (מורים והורים) צריכים לפעול באופן שיטתי ועקבי. חינוך המבוסס רק על משיכת תשומת לב בלתי רצונית לא ייתן את ההשפעה החיובית הרצויה. כמו כן, תהליך החינוך, שנועד רק למשוך תשומת לב מרצון, לא ייתן את האפקט הרצוי. במקרה זה, לילד פשוט יימאס ללמוד.

לכן תהליכים חינוכיים וחינוכיים צריכים להתבסס על פיתוח של שני סוגי הקשב.

לֹא רְצוֹנִי

גידול קשב בלתי רצוני מבוסס על היכולת להתמקד במידע שונה, להשוות עובדות וכו'. כבר מהילדות המוקדמת, על ההורים להכיר לילדם את העולם הסובב אותם, כלומר ללמוד להגיב לשונות של אובייקטים ותופעות המתרחשות. מסביבם. אז תהליך הלמידה יהפוך לאטרקטיבי. הילד יראה רגשות, ותשומת לב לא רצונית תתחיל להתפתח במהירות.

לכן, תוכניות אימון צריכות להיות בהירות וברורות. לדוגמה, כדי להראות את יופיו של הטבע, על המורה להשתמש בציורים שנוצרו על ידי אמנים מוכרים. ניתן להשתמש בחוויות מעניינות שונות ובעבודה מעשית כדי להדגים תופעות טבע.

וזכרו שבגיל צעיר יש להוראה חזותית משמעות מיוחדת וחשובה. עם זאת, סוג זה של הכשרה דורש עמידה במספר תנאים. לדוגמה, תחילה עליך להגדיר בעיה ספציפית ולפתור אותה, ורק לאחר מכן לבצע כמה השוואות ולמצוא דרכים אחרות לפתור את אותה בעיה. בהדרגה, הילדים ילמדו לשים לב למידע שדורש תשומת לב. באותו אופן, הם יוכלו לזהות את המרכיבים המהותיים והעיקריים הכלולים בבעיה.

לדוגמה, החומר המוצע ללימוד צריך להיות בהיר מאוד בצורתו ועשיר בתוכן. כך, הוא יוכל לעורר עניין ולהעיר פעילות נפשית. רק אז התלמידים יחשבו על פתרון הבעיה. לרמה התרבותית הכללית תפקיד חשוב בפיתוח האינטליגנציה, שכן רמה זו היא שתורמת לפיתוח קשב בלתי רצוני.

תרגילים וטכניקות אפקטיביות

כדי להגביר את האינטליגנציה, אתה צריך להעלות את המודעות שלך כראוי. זה דורש תרגול. מיינדפולנס הולך יד ביד עם מיינדפולנס. כאשר שני הגורמים הללו מותאמים כראוי, הביצועים המנטליים ישתפרו. אם אתה יכול לאמן מיינדפולנס, אתה יכול בקלות למקד את המיינדפולנס שלך במשהו חשוב והכרחי עבורך. בנוסף, תוכלו להגביר את הזיכרון ולפתח הרגלים שיאפשרו לכם לפעול למרות המצב הקשה. זכרו שתרגולים שמגבירים את המיינדפולנס יכולים לעזור לכם לפתח מיינדפולנס.

ישנן טכניקות שונות שעובדות היטב בשני הכיוונים. ריבוס מאפשר לך למקד את העניין שלך ובכך לפתח את כל סוגי הפעילות המנטלית. כדי שהילדים לא יתעייפו והעניין בלמידה לא ייעלם, יש צורך לתאם דקת חינוך גופני במהלך השיעור. פעילות גופנית קטנה תיתן אפקט הדומה לתרגיל אינטלקטואלי. תרגיל "לעוף" דורש לוח עם שדה מרופד (3x3) על עיקרון של תשעה תאים. אתה גם צריך לרכוש חתיכת פלסטלינה (זה יפעל כמו זבוב). המורה נותן פקודות: ימינה או שמאלה, למטה או למעלה. כל התלמידים עוקבים בקפידה אחר תנועת החפץ ומנסים למנוע ממנו לצאת ממגרש המשחקים. אם הזבוב יוצא מחוץ לתחום, הוא חוזר למרכז הלוח והמשחק מתחיל שוב.

שקול כמה טכניקות יעילות אחרות. שיטת ההתמקדות בנשימה שלך לא רק תעזור לך להירגע, אלא גם לתקן את רמת הריכוז במשהו. כדי לבצע שיטה זו, אתה צריך לשבת על כיסא ולפקח על הנשימה שלך. ברגע שתתרגל לבצע פעולה זו, דעתך תתחיל להיות מוסחת באופן לא רצוני על ידי פעולות זרות. לדוגמה, אתה פתאום חושב על ארוחת צהריים או כלים לא שטופים. אם יש הסחת דעת מהמחשבה המרכזית, תצטרכו לחזור לעמדת ההתחלה ולהמשיך לעקוב אחר הנשימה.

התרגיל הבא יעזור להגדיל את הפוטנציאל למיינדפולנס קבוצתי. כדי להשלים אותו, כל המשתתפים עומדים במעגל. המתבונן נשאר באמצע. המגיש נותן את הפקודה: "בוקר מוקדם!", ולאחר מכן השחקנים מתחילים להזיז את הידיים והרגליים באופן לא רצוני. פתאום המגיש אומר: "כולם קופאים!" (רצוי שהקול יהיה שקט). השחקן שלא שמע ולא פעל לפי הפקודה "נתפס" על ידי המתבונן. המפסיד הופך למתבונן, והמתבונן לשעבר הופך למעגל משותף. המשחק עוזר לפתח קשב והתבוננות.

באיזו תדירות כדאי להתאמן?

כל אדם מודע צריך להעלות את רמת תשומת הלב שלו. ילדים צריכים להיעזר בתהליך זה על ידי מבוגרים. תן לפעילות זו להפוך לאחד מכיווני הפיתוח החשובים ביותר עבורך. לכן, האמן את תשומת הלב שלך בכל זמן ובכל מקום. לדוגמה, אתם הולכים עם ילדכם בדרך לחנות או לפארק. בקשו מילדכם לשים לב לחפצים שמסביב: עצים, שוליים, גדרות, מבנים. תנו לילדכם ללמוד לשנן כל דבר קטן: צבע, קומפוזיציה, כמות, איכות החומר. למשל, ראיתם גדר בטון ירוקה או שעברתם על פני חנות שקירותיה היו שקופים לחלוטין.

שאלו את הילד שאלות מנחות: "האם הגדר הייתה שקופה?" או "מה ראית מאחורי הקירות השקופים של החנות?" וכו ' שאלות כאלה יתנו תנופה, והפעילות הנפשית תפעל במלוא העוצמה. זכרו, תרגילים מיוחדים טובים מאוד בהגברת התודעה, אך כאשר היא מפותחת ישירות, ההשפעה רק מועצמת. זכור שבמהלך השינה, המוח האנושי תמיד מתקן את המידע שקיבל קודם לכן.

לכן, אימון מיינדפולנס צריך להיעשות עוד לפני השינה. שחקו במשחק הזה עם ילדכם. תן לו לעצום את עיניו, ובמהלך הזמן הזה אתה מסתיר משהו. לאחר שהילד יפקח את עיניו, הוא יצטרך לזהות את הדבר החסר.

בסרטון הבא תמצאו תרגיל מעניין לפיתוח קשב בעבודה עם מידע.

אין תגובה

אופנה

היופי

בַּיִת