תשומת הלב

תשומת לב שרירותית: מה זה ואיך לפתח את זה?

תשומת לב שרירותית: מה זה ואיך לפתח את זה?
תוֹכֶן
  1. מה זה?
  2. באיזה גיל זה מתחיל להתעצב?
  3. צפיות
  4. איך להתפתח?

לאדם קשוב תמיד יש יתרונות גדולים. הוא מסוגל לראות ולזכור את העובדות האלה שאנשים אחרים עשויים פשוט לא לשים לב אליהם. בגלל זה יש צורך לפתח תשומת לב. רצוי לעשות זאת מילדות. אז הילד יגדל לא אדיש לעולם הסובב אותו ויהיה לו אינטלקט טוב מאוד.

מה זה?

אם אנחנו מדברים על תשומת לב באופן כללי, אז תהליך זה נקרא מיקוד סלקטיבי על כל אובייקט. הריבית הזו היא בדרך כלל די גבוהה. לכן פרטים שונים של אירוע זה או אחר מופקדים במוחנו. יש תשומת לב מרצון ולא רצוני. לתשומת לב לא רצונית יש מקור ביולוגי, ותשומת לב רצונית היא תוצאה של פעילות אנושית כלשהי.

בפסיכולוגיה, תשומת לב מרצון נחשבת מיוחד, שכן הפרט מראה כוח רצון ביישומו על מנת להפנות את מבטו לעובדה או מידע מסוים. אצל ילדים, התהליך הקוגניטיבי בנוי תחילה על תמונות חיות או רגעי חיים. כך עובדת תשומת לב לא רצונית. אבל יש לפתח תשומת לב מרצון בילד, מכיוון שהיא לא ניתנת מלידה. וככל שההתפתחות של פעילות מוחית מסוג זה מתחילה מוקדם יותר, כך האינטלקט של הילד יתפתח מהר יותר.

אתה צריך לדעת את זה תשומת לב מרצון מוצגת רק כאשר אנו מציבים לעצמנו משימה... לדוגמה, זכור חומר זה או אחר. אדם לומד לשלוט בתשומת לב מרצון מילדות. וכאשר תהליך כזה הופך להרגל, הפרט יכול בקלות להתרכז במטרה ולפתור את הבעיה.לכן, לעתים קרובות, תלמידים חרוצים מגיעים להצלחה רבה. תחילה הם מכריחים את עצמם להתמקד כל הזמן במידע זה או אחר, ואז תהליך כזה הופך לנורמלי. וזה שוב מוכיח שתשומת לב מרצון נובעת מהצבת מטרה מסוימת.

זכרו שתשומת לב מרצון מאפיינת את תכונותיו הרצוניות של האדם, קובעת את פעילותו ואת מגוון תחומי העניין שלו. תפקידו לווסת את מהלך התהליכים הנפשיים.

לכן, הודות לעבודה של תשומת לב וולונטרית, אדם יכול בקלות למצוא את המידע הדרוש בזיכרונו ולשחזר אותו. בתהליך זה מעורבת קליפת המוח של המוח האנושי. הם רק אחראים על התאמת הפעילות, כמו גם על תכנות הפעילות הזו.

תכונה של תשומת לב מרצון מורכב בנוכחות גירוי מסוים שמגיע ממערכת האיתות השנייה. כך, אדם יכול לתת "פקודות" לעצמו. בדיוק בגלל זה תשומת לב מרצון נחשבת לתפקוד הנפשי הגבוה ביותר, הטבוע רק בבני אדם. כאשר תשומת הלב הזו פועלת, מתרחשת יישום מודע של מאמצים רצוניים, שאינם יכולים להיעלם רק בגלל שלאדם ברגע זה עשויה להיות אפשרות להסיח את הדעת.

בואו נסכם ונשקול את המאפיינים הייחודיים של תשומת לב מרצון:

  • שְׁרִירוּת;
  • מודעות ותיווך;
  • הוא אינו מתעורר בלידה, אלא נוצר;
  • תפקיד זה התעורר במהלך האבולוציה, שהשפיע על התפתחות החברה האנושית;
  • היא תלויה גם במעורבות ישירה בתהליך הלמידה ושינון של מידע זה או אחר;
  • סוג זה של פעילות מוחית עובר שלבים מסוימים של התפתחות באונטוגנזה.

באיזה גיל זה מתחיל להתעצב?

תשומת לב שרירותית מתחילה להתבטא כבר כאשר אנו מצביעים על צעצוע ונותנים לתינוק לגעת בו.... תהליך זה יכול להיקרא הצורה הפשוטה ביותר. במהלך 3 שנים תהליך זה הולך ומשתפר, ועד גיל 4-5 שנים הילד מסוגל לבצע כמה הנחיות מורכבות שאדם מבוגר נותן לו. עד גיל 6 ילדים בגיל הגן מפתחים תשומת לב מכוונת. לעתים קרובות זה מבוסס על "הוראות" לעצמו.

בתחום הקוגניטיבי, גם תשומת לב בלתי רצונית משחקת תפקיד חשוב. תשומת הלב של ילדים צעירים, כפי שאנו כבר יודעים, מופנית לרגעים וצלילים בהירים. במקרה זה, מאמצים רצוניים מיוחדים אינם נדרשים. עם זאת, פעילות כזו אינה מספיקה כדי שהילד יוכל להתפתח בצורה אינטלקטואלית נכונה וללמוד על העולם הסובב אותו. לדוגמה, ילד יכול בקלות לשחק בצעצועים, לרוץ ולקפוץ. פעולות כאלה מפתחות היטב את התחום המוטורי של פעילותו. עם זאת, הם לא יוכלו לעזור לו להיכנס לחברה חברתית ולהיות חבר מן המניין בה. אבל פעולות כמו שטיפת ידיים, הילד יוכל לשלוט רק כאשר מבוגרים יעזרו לו לעשות זאת. כתוצאה מכך, הוא יתחיל בהדרגה להתמזג בחיי החברה.

תשומת לב מרצון היא שעוזרת לגיל הרך לפתח מיומנויות והרגלים מסוימים שלא תמיד מעניינים אותם.... פעילות מוחית כזו לא מתפתחת ברגע. עבור ילדים בגילאי יסודי ובית ספר, תהליך זה יכול לקחת די הרבה זמן. ככל שהילד מתבגר, כך עולים יותר גורמים המשפיעים על התפתחות הקשב הרצוי.

לדוגמה, תלמיד צריך לשלוט במספרים ובאלפבית, ללמוד לספור ולכתוב, כלומר לעסוק ברצינות בתחום הקוגניטיבי. ובשביל זה אתה צריך לוודא שתשומת לב מרצון תהפוך לנורמלית.

ניתן לומר שילד פיתח תשומת לב מרצון כאשר:

  • הוא קולט בקלות הוראות מילוליות;
  • הוא משתמש באלגוריתם שמבוגרים הראו לו, והתהליך הזה יתוקן במשך זמן רב למדי;
  • יכול להשתלט על מעשיו, או לפחות לנסות לעשות זאת.

זכור: לדיבור תפקיד חשוב בפיתוח הקשב. לכן הילד חייב לשלוט בדיבור טוב מוקדם ככל האפשר.

בואו נסכם: היכולות המאפשרות לילד לרכז את תשומת הלב שלו במשהו מתפתחות בהדרגה. לכן, עם הזמן, ילדים מתחילים להיות פחות מוסחים על ידי דברים מינוריים.

על סמך עובדות אלו ומחקרים שונים ניתן לציין שבגיל 3 שנים ניתן להסיח את דעתו מפעילות מכוונת כ-4 פעמים (במידה ופעילות זו נמשכת 10 דקות). וכבר בגיל 6, אותו ילד מוסח רק פעם אחת במהלך שיעור של 10 דקות.

טיפ: אם אתם עובדים עם ילדים בגיל הרך על מנת לפתח תשומת לב וולונטרית, עליכם לקחת בחשבון את המידע הנ"ל ולבחור תרגילים כאלה שיהיו קצרים ומתחלפים.

שימו לב גם שעד גיל 6 ילדים מפתחים קשב מרצון ואחרי רצון. בגיל זה, ילדים מסוגלים, מתוך מאמץ של רצון, להפנות את תשומת לבם למידע הדרוש ואף להחזיק בו במשך 40-45 דקות.

צפיות

תשומת הלב האנושית היא רבת פנים. הבה נשקול את הנושא הזה ביתר פירוט. קיים תשומת לב בלתי רצונית (זה נגרם על ידי גורמים בלתי צפויים), וגם יש תשומת לב מרצון (מתרחש אם אדם עושה מאמץ מרצון) ו תשומת לב פוסט ספונטנית (מתעורר לאחר מרצון וכולל מאפיינים של תשומת לב לא רצונית ורצונית).

הבה נבחן גם אילו תכונות יש לתשומת הלב של האדם בכללותו:

  • קיימות, ובכך לשמור על עניין בכל פעילות או מידע;
  • סלקטיביות, לפיה אדם יכול למקד את תשומת לבו באופן ספציפי באובייקט ובמידע, אם שני הגורמים הללו עוררו את עניינו;
  • נפח - אדם יכול להתמקד ב-6-7 חפצים בבת אחת;
  • הפצה - הוא מספק עניין בו-זמנית במספר אובייקטים בו-זמנית תוך ביצוע פעולות איתם;
  • יכולת החלפה, המאפשרת לך להעביר את תשומת הלב של אדם ממקום למקום.

תשומת לב שרירותית נחשבת לביקוש ביותר, בכל הנוגע לפיתוח אינטליגנציה. לכן יש לו כמה צפיות:

  • מצפה - מתבטא כאשר אדם צריך לפתור בעיות ולעשות כמה מאמצים בשביל זה;
  • בעל רצון חזק - הוא מופעל כאשר מתעוררת מחלוקת פנימית בין הפקודה "צריך" ו"לא רוצה";
  • מודע - עלות נמוכה וקל לייצור;
  • ספונטני - זה עומד ליד תשומת לב פוסט-ספונטנית, העיקר כאן הוא להתחיל ולהתחיל את התהליך, ואז לא תצטרכו להתאמץ.

איך להתפתח?

מוחם של ילדים קל למדי ללמידה. היו מודעים לכך שתשומת לב מרצון לא תתפתח אצל ילד מעצמה. לכן, ההורים צריכים לפתח את הסוג הספציפי הזה של פעילות אינטלקטואלית. שקול דוגמאות למשחקים ותרגילים המתמקדים בפעילויות כאלה.

  • צפו במשחק של אחרים. רצוי לשחק את המשחק בצוות ילדים גדול. המנחה מזמין את הילדים לנוע בזה אחר זה. ולפני כן הוא מסביר למשתתפים מראש: אם תגיע הפקודה "עצור", אז כולם צריכים לעצור ולרקוע ברגליים. אז אתה צריך לפנות לכיוון ההפוך 180 מעלות ולהמשיך בנסיעה. המשתתף שטעה מודח מהמשחק.
  • משחק "עפיפון"... אחד מהחבר'ה מתיישב על כיסא. המגיש מבטא את המילה "לילה". בזמן הזה, הילד, שמגלם את תפקיד העפיפון, עוצם את עיניו ומחכה. ילדים אחרים, לעומת זאת, קופצים או רצים. ברגע שהפקודה "יום" נשמעת, כל המשתתפים חייבים להקפיא. המשתתף שלא שומע את הפקודה "לילה" וממשיך לבצע פעולות בלתי רצוניות מפסיד.הוא הופך לנשר והמשחק ממשיך שוב.
  • אתה יכול גם להציע משחק "תפוס את הרגע". המנחה מראה לילדים תנועות שונות. על המשתתפים לחזור עליהם רק אם מבוגר אומר את הפקודה "חזור". אם לא הייתה פקודה, הילדים נשארים ללא תנועה. הילד שלא היה קשוב וחזר על התנועה ללא פקודה מודח מהמשחק.
  • תרגיל מעניין שנקרא "אנחנו מדפיסים את המילה"... להשלמתו מקבלים המשתתפים במשחק אותיות גדולות חתוכות מנייר קשיח. מנהיג המשחק כותב מילה על הלוח (רצוי שהמילים יהיו מוכרות, כמו "שולחן", "עט", "כף", "שולחן"). ילדים שהאותיות במילה כתובות על הלוח מוחאים כפיים. ברגע שהמילה "מתאספת", כולם צועקים "הורי".
  • משחק בשם "שכנים ערניים" תורם גם לגיבוש תשומת הלב. כדי לשחק את המשחק, ילדים עומדים בתור במעגל. הנהג הופך באמצע. הוא הולך במעגל ו"מרגיע" את תשומת הלב של השחקנים. ואז הנהג צריך לפתע לעצור ליד אחד המשתתפים ולומר: "ידיים למעלה". המשתתף שעליו הצביע הנהג נשאר נייח, והשחקנים השכנים העומדים לידם חייבים להרים את ידיהם למעלה. אם מישהו לא קשוב, הוא מודחק מהמשחק.

שימו לב שגילו של ילד יכול להגביל את יכולתו. לדוגמה, חלק מההורים מחשיבים את ילדם כלא קשוב.

הם מסיקים מסקנות כאלה בלי לחשוב. למעשה, הם מעמידים דרישות גבוהות מאוד מהילד שלהם, ומציבים משימות מוגזמות לגילו. כדי להימנע מטעויות יש צורך לגשת בזהירות לבחירת הפעילות של הילד ולקחת בחשבון את יכולות הגיל שלו.

האמור לעיל היו המשחקים שניתן להציע לגיל הרך, ועכשיו שקול כמה תרגילים לתלמידי בית ספר.

  • היכולת למקד תשומת לב מתפתחת על ידי פעילות גופנית. הפוך את המילה. כדי לנהל אותו, מוצעות לתלמידים מילים שבהן האותיות הפוכות. לדוגמה, אלה הם: snave - קפיץ; טפאר - שולחן כתיבה; לקוש - בית ספר. ילדים חייבים לזהות את המילה ולאיית אותה נכון.
  • התרגיל "מצא את הטעויות" מאפשר לילדים לפתח אוריינות ותשומת לב. המורה כותב משפט על הלוח ועושה טעויות בכוונה. למשל, "מישה תלך לטייל עם הסבקה ואל תשים לב כמה הוא אבוד". המורה מבקש מהתלמידים לזהות טעויות ולרשום את המשפט בצורה נכונה. כל הכיתה מעורבת בפעולה זו.
  • התרגיל "מצא מילה אחרת" מפתח לא רק תשומת לב, אלא אינטליגנציה. להשלמתו, המורה רושם מילים על הלוח שבהן מסתתרת עוד מילה אחת. לדוגמה, "דקור" (יתד), "צחוק" (פרווה), "פתאום" (חבר). ילדים מזהים מילים נסתרות וכותבים אותן בטור במחברות.
  • תרגיל שכותרתו "מצא מילים קשורות" יעזור לפתח תשומת לב וולונטרית. כדי לעשות זאת, כתוב את המילה הראשונית על הלוח, למשל, "כף". למילה זו יש צורך להרים כמה שיותר מילים מאותו שורש: "כף - כפית, לשים, מיטה, עמדה". המנצח הוא זה שכותב את המספר הגדול ביותר של מילים מאותו שורש.
  • התרגיל "מצא מילה נוספת"... המורה כותב על הלוח מילים דומות במהותן. לדוגמה, "חתול", "סוס", "פרה" - הם מתייחסים לחיות מחמד. לרשימה זו יש להוסיף גם את המילה "פייק". הפייק הוא דג. על התלמידים למצוא את המילה "הלא נכונה".
אין תגובה

אופנה

היופי

בַּיִת